top of page

חומרי גלם ושמנים אתריים – זהים לטבע (NI  - Natural Identical)

d2b60d7056704a01b103d1f4212e67f2.jpg

אחת הסוגיות המורכבות בכל תחום הקוסמטיקה הטבעית, שבדרך כלל  נמנעים מלדבר עליה, היא היכן עובר הגבול בין הטבעי לסינתטי?

זו שאלה חשובה עבור כולנו, מכיוון שכולנו רוצים מוצרים קוסמטיים טבעיים.

אך, ממש כמו הרבה שאלות אחרות מורכבות בחיים, גם לשאלה זו אין תשובה אחת ישירה. והתשובה המקובלת היא שזה "עניין של דעה".

חשוב לזכור ולהכיר שבכדי לייצר את כל סוגי המוצרים וחומרי הגלם לקוסמטיקה טבעית, עלינו להשתמש במרכיבים שרחוקים מצורתם וממצבם המקורי כצמחים או מינרלים באדמה. כמעט תמיד יש צורך לשנות את הצמחים והחומרים באמצעות תהליך פיזי או כימי כלשהו.

 

מחד, לשמחת כולנו, הטרנד העולמי למוצרים טבעיים עולה משנה לשנה, והביקוש צומח במהירות מטורפת.

 

מאידך, חלק מהמרכיבים נמצאים בטבע רק בכמויות זעירות, המקור הביולוגי לחומר בטבע אינו מסוגל לספק את הביקוש לחומר זה, בהיבטים של כמות החומר המיוצרת או הקושי הכרוך בבידודו והפקתו מהמקור הביולוגי.
מה שהופך את העניין לבלתי אפשרי, ליקר מדי או לחוסר אחריות לסביבה.
לעיתים, ניצול מרכיב מסוים בטבע באופן מוגזם עלול אף להוביל לאסון אקולוגי ולהכחדה סופית של מיני צמחים!

 

כאן נכנסים לתמונה חומרי גלם ומרכיבים הזהים לטבע.

אז מהו למעשה המושג "זהים לטבע" (NI)?

 

ראשית צריך להבין את המשמעות של המושג חומר טבעי (N). המושג טבעי מציין את מקורו של החומר.

ניתן לקבל חומר באחת משתי הדרכים הבאות:

א. על ידי בידוד החומר מהטבע

ב. על ידי תהליך כימי

 

לאחר בידוד חומר ממקורו הטבעי, מזהים אותו וקובעים את ההרכב הכימי שלו. לאחר מכן מחפשים דרכים כיצד להכין אותו באופן "מלאכותי".

מרכיבים "זהים לטבע" הם בעצם מרכיבים שנוצרים במעבדה, אך ניתן למצוא אותם בטבע באותה צורה בדיוק. משמע הם בעלי אותו הרכב כימי הזהה למקור.

לכן, ניתן להכין באופן מלאכותי, גם חומרים אשר באופן ראשוני מקורם בטבע.

יש גם חומרים שמכינים אותם באופן חצי מלאכותי (סמי-סינתטי), מפיקים את החומר מן הטבע ולאחר מכן מבצעים שינויים כימיים במעבדה כדי לשנות את התכונות שלו.

 

תחמוצת אבץ היא דוגמא טובה למרכיב זהה לטבע שנמצא כמעט בכל קרם הגנה טבעי שאנו מכירים.

למרות שתחמוצת אבץ קיימת בטבע, לעיתים רחוקות נמצא אותה כמינרל טהור באדמה.

האבץ מוצא מהאדמה והולך למעבדה כדי להפוך לתחמוצת אבץ (בדרך כלל באמצעות אש), מטוהר, מנוקה, מתייצב ורק לאחר מכן, בטוח לשימוש במוצרי קוסמטיקה.

 

מרכיבים נפוצים אחרים ה"זהים לטבע" הם: חומצה אסקורבית (ויטמין C), ויטמין A, ויטמין D, אשלגן, אבקות מיקה למיניהן ועוד.

כל אלה נמצאים בשימוש נרחב במוצרי קוסמטיקה, בתוספי מזון ובתרופות.

ויטמין D לדוגמא שהוכן במעבדה הוא חומר טבעי גם כן. וזאת מכיוון שוויטמין D מבחינת מקורו הוא חומר המצוי בטבע.

אין כל הבדל בין ויטמין D שמקורו טבעי לבין אותו ויטמין D אשר הוכן במעבדה. שני החומרים זהים לחלוטין במבנה שלהם, בתכונות ובהשפעה שלהם.

 

 

לחומרי גלם "זהים לטבע" יש גם יתרונות גדולים: יש להם פחות מזהמים, הם פחות יקרים ויכולים אף להיות ידידותיים יותר לסביבה.
 

אך האם כל חומרי הגלם ה"זהים לטבע" הם אכן זהים לרכיבי המקור בטבע ואכן הם טובים?

גם כאן אין תשובה חד משמעית. הכל תלוי באילו כימיקלים השתמשו, ומהם התהליכים שהפכו אותם למצבם הסופי. חלק מהתהליכים הם טובים וחלקם לא.

וכמו בכל דבר, עלינו לבדוק מה התהליך, מי היצרנים ובאילו תקנים ואישורים הם עומדים.

 

כמו שלא כל המרכיבים הטבעיים הם בטוחים (נפט וארסן הוא טבעיים!), גם לא כל המרכיבים מעשה ידי אדם או ששונו ועברו עיבוד מסוים הם רעים. למעשה, אנו עדיין מתייחסים לרבים מהם כאל טבעיים.

לכן, הדבר החשוב מכל הוא שכל מוצר צריך להיות לא רעיל, בטוח וגם ידידותי לסביבה.

ומה באשר לסוגיית השמנים האתריים "זהים לטבע"?

אז, לאחר בחינת הדברים ובהתייעצות עם מורתי בנוגע לכימיה בשמנים אתריים, גברת אתי ברכה[1].

בהתאם לרצון שלנו כמטפלים, ליצור הצלחה מירבית בטיפול בארומתרפיה, ההמלצה היא כי שמנים אתריים אלו פחות מתאימים לארומתרפיה ברקיחה טיפולית למטופל ספציפי, אך ניתן להשתמש בהם באופן מושלם ובטוח בהכנת מוצרים קוסמטיים שונים, בהכנת נרות ובהכנת סבונים טבעיים.

 

 

 

 

 

*המאמר וכל הרשום בו נועד להעשרת הידע ולהבנה, ואינו מיועד להחליף ייעוץ רפואי.

[1] אתי ברכה, ארומתרפיסיטית קלינית, מרצה ומטפלת רב תחומית בארומתרפיה, רפלקסולוגיה ו -NLP דמיון מודרך.

 

bottom of page