גיליון בטיחות חומרים MSDS
רובנו (אני מקווה) כבר שמע על המושג תעודת אנליזה לחומרים, וחלקנו אף יודע את משמעותה.
אך היום אני מבקש לכתוב על גיליון אחר, חשוב לא פחות, וכיצד הנתונים שיש בו עוזרים לנו להיות מקצועיים יותר.
גיליון בטיחות חומרים (MSDS/SDS: Material Safety Data Sheet) הוא גיליון המכיל מידע הנוגע למאפייניו של חומר מסוים. הוא נועד לספק למתעסקים עם החומר ולכוחות החירום הוראות לשימוש בטוח בחומר וסיכונים אפשריים הכרוכים בשימוש בו.
מסמך זה הוא בעל 16 סעיפים ומכיל מידע מגוון על החומר, ביניהם: זהות החומר, מרכיבי החומר, מאפיינים פיזיקליים, רעילות, עזרה ראשונה, ציוד מגן ועוד.
לידיעתכם, בישראל - יצרן, יבואן, סוכן או משווק של חומר מסוכן מחויב על פי חוק, לספק לכם גיליונות בטיחות לחומרים שהוא מוכר.
חשיבות ה- MSDS קפצה מדרגה ב-1 ביוני 2015, היום בו נכנס לתוקף – התיקון לתקנת האיחוד האירופי על סיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות.
המשמעות המעשית של תיקון זה היא הרחבה משמעותית של הגדרת החומרים המסוכנים, והיא חלה כיום על חומרים רבים שבעבר לא סווגו כמסוכנים.
מלבד אמצעי הבטיחות הנדרשים המופיעים במסמך, אני רוצה לתת דוגמא לשני סעיפים במסמך, אשר עוזרים לי להיות מקצועי יותר בתחום שלי.
סעיף מס' 1 – סעיף המגדיר את תעודת הזהות המלאה של החומר, ארץ המוצא וההגדרה הביולוגית שלו.
מקרה א': נניח ורכשתי שמן ברגמוט, כידוע שמן אתרי ברגמוט הוא חומר פוטוטוקסי ולכן השימוש בו חייב להיות זהיר ואחראי. קיים גם שמן אתרי של ברגמוט הנקרא FCF שפרושו Furanocoumarin Free, שהוא שמן ברגמוט שהוצאו מתוכו המרכיבים הפוטוטוקסיים.
איך אדע איזה סוג שמן רכשתי?
גם אם הספק ממנו אני רוכש את החומר, לא בקיא ולא יודע לתת לי את התשובה, היא תהיה כתובה לי בגיליון הבטיחות בסעיף הראשון (מצ"ב תמונה).
מקרה ב': רכשתי שמן תשרית, אך איני יודע באיזה שמן הפרח/צמח הושרה. האם בשמן חמניות בשמן שקדים או שמן אחר. גם כאן, התשובה תתגלה לי בסעיף הראשון.
סעיף מס' 9 – סעיף המציין את התכונות הפיסיקליות והכימיות של החומר, כגון: נקודת רתיחה/קיפאון, חומציות וצמיגות של החומר.
אחת השאלות שאני נשאל לא פעם או רואה את אותה השאלה צפה כל פעם מחדש בפורומים השונים, היא: באיזה שמן אתם משתמשים לסבון או נר ריחני כדי שיחזיק מעמד וירגישו אותו?
כמובן שהתשובה נוגעת לנקודת הרתיחה של החומר (Flash Point). לא לחינם אנו מתבקשים בתהליך הכנת הסבון לחכות ולרדת לטמפרטורה של 35-38 מעלות. אחת הסיבות כי איננו רוצים שהשמן האתרי יתנדף ואז נאבד את כל היכולות והניחוח שלו שרציתי שישפיעו על הסבון.
על אחת כמה וכמה הדבר נכון לגבי נר טבעי ריחני, כאשר אנו ממיסים את החומרים הטבעיים ויוצקים אותם מחדש לכלי קיבול לנר. לא כל שמן מצליח לעמוד בדרישות הללו...
שמן אתרי גרניום נפוץ מאד בסבונים ובנרות ריחניים טבעיים. אם נסתכל במאפיינים הפיזיקליים שלו נוכל לראות כי נקודת הרתיחה שלו היא 64 מעלות (מצ"ב תמונה) לפחות, או במקרה של גרניום מצרי היא מגיעה אף ל- 78 מעלות. מה שמאפשר לו להיות עמיד ביותר במוצרים אלו.
על פניו, גיליון זה עלול להיראות כתוצר טיפוסי של ביורוקרטיה, מסמך מורכב ומסורבל שמעטים טורחים לקרוא.
אך כפי שציינתי, במסמך זה יש נתונים רבים שאינם קשורים לבטיחות בלבד, מסייעים לנו בהבנת החומר שאנו רוכשים, מאפשרים לנו להיות מקצועיים יותר ולהוציא מוצרים טובים יותר.
בהצלחה
